מלמד לא צריך להיות קשוח כדי להתנהג בקשיחות. אדרבא, מלמד שמתנהג בקשיחות מכיוון שהוא קשוח מטבעו יתקשה למלאות את תפקידו נאמנה, וכמאמר חז”ל במסכת אבות “ולא הקפדן מלמד” – קפדנות והוראה אינם הולכים יחד.
איך אני יכול להתנהג בקשיחות אם “אין לי את זה”? אני צריך להפסיק להיות עדין?
ממש לא. אתה יכול להמשיך להישאר עדין וטוב לב, ואני מאחל לך להישאר כזה עד סוף חייך, אדרבא, זה שאתה רך מטבעך יגרום שהפעולה שלך תעבור פילטרים של בירור ואבחנה לפני שתעניש תלמיד, כך שזה יתרון גדול למחנך. עם זאת, אתה צריך לדעת להציג.
תלמיד שעשה מעשה מסויים שלא היה צריך להיעשות בשום אופן, עליך להראות לו פנים חמורות סבר ואף להעניש במידת הצורך כדי להעביר לו את המסר שאתה ממש לא מוכן לקבל מה שהוא עשה.
אני מכיר לא מעט מלמדים שביחסים בין החברים הם עדינים ונעימים, ואילו עם התלמידים הם יודעים להיות “סופר קשוחים”. איך הם עושים את זה? מעמידים פנים.
איך תלמידים לא קולטים שהכול הצגה?
המושג שלתלמידים יש חוש להרגיש מה אמיתי ומה לא, נוגע למניע שלנו לפעול. גם כאן המניע לפעול הוא אמת. אתה מבין ברור שהמעשה שנעשה לא צריך להיעשות ומתוך זה אתה פועל, הכעס שלך נראה להם נכון כי הוא ‘במקום’.
אציין, כי עבודה של מלמד מחליף היא הרבה יותר מורכבת עבורך כי ההתעסקות עם משמעת הרבה יותר נפוצה כשאתה בכיתה שאינה שלך. אדם שאינו רך מטבעו, מוציא את החשק לכל מיני חכמולוגים שמנסים את המלמד הלא מוכר. כאדם רך מטבעו, אני מציע לך להתכוונן להוראה קבועה, כך יהיה לך קל יותר לצבור ניסיון בהטלת משמעת.
